1
לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃
Bir adam babasının karısını almayacak ve babasının eteğini açmayacak.
אונקלוס לָא יִסַב גְבַר יָת אִתַּת אֲבוּהִי וְלָא יְגַלֵי כַּנְפָא דַאֲבוּהִי
Raşi (2)
לא יקח. אין לו בה לקוחין ואין קדושין תופסין בה (קידושין סז:):
ולא יגלה כנף אביו. שומרת יבם של אביו הראויה לאביו, והרי כבר מוזהר עליה משום עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ (ויקרא יח, יד), אלא לעבור על זו בשני לאוין, ולסמוך לה לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות, וק"ו מחייבי מיתות ב"ד, שאין בעריות מיתת ב"ד שאין בה כרת:
2
לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
Hayaları ezilmiş ya da erkeklik organı kesilmiş olan Hashem'in cemaatine girmeyecek (evlenmeyecek).
אונקלוס לָא יִדְכֵּי דְפָסִיק וְדִמְחַבַּל לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ
Raşi (2)
פצוע דכה. שנפצעו או נדכאו ביצים שלו (יבמות עה.):
וכרות שפכה. שנכרת הגיד, ושוב אינו יורה קילוח זרע, אלא שופך ושותת (שם:) ואינו מוליד:
3
לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
Yasak ilişkiden doğan (mamzer) Hashem'in cemaatine girmeyecek; onuncu kuşağı bile Hashem'in cemaatine girmeyecek.
אונקלוס לָא יִדְכֵּי מַמְזֵרָא לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ אַף דָרָא עֲשִׂירָאָה לָא יִדְכֵּי לֵהּ לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ
Raşi
לא יבא ממזר בקהל ה'. לא ישא ישראלית:
4
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
Amonlu ve Moavlı (erkek) Hashem'in cemaatine girmeyecek; onuncu kuşakları bile sonsuza dek Hashem'in cemaatine girmeyecek;
אונקלוס לָא יִדְכּוּן עַמוֹנָאֵי וּמוֹאָבָאֵי לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ אַף דָרָא עֲשִׂירָאָה לָא יִדְכֵּי לְהוֹן לְמֵעַל בִּקְהָלָא דַיְיָ עַד עָלָם
Raşi
לא יבא עמוני. לא ישא ישראלית:
5
עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃
çünkü Mitsrayim'den çıktığınızda yolda sizi ekmek ve suyla karşılamadılar ve sana lanet etmek için Aram Naharayim'deki Petor'dan Beor oğlu Bilam'ı sana karşı tuttular.
אונקלוס עַל עֵסַק דִי לָא עֲרָעוּ יָתְכוֹן בְּלַחְמָא וּבְמַיָא בְּאָרְחָא בְּמִפָּקְכוֹן מִמִצְרָיִם וְדִי אֲגַר עֲלָךְ יָת בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם דִי עַל פְּרָת לְלַטָּיוּתָךְ
Raşi (2)
על דבר. על העצה (ספרי רנ) שיעצו אתכם להחטיאכם:
בדרך. כשהייתם בטירוף:
6
וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
Ama Elokim'in Hashem Bilam'ı dinlemek istemedi; Elokim'in Hashem laneti senin için berekete çevirdi; çünkü Elokim'in Hashem seni sevdi.
אונקלוס וְלָא אָבֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְקַבָּלָא מִן בִּלְעָם וַהֲפַךְ יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ יָת לְוָטִין לְבִרְכָן אֲרֵי רָחֲמָךְ יְיָ אֱלָהָךְ
7
לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם׃
Bütün günlerin boyunca sonsuza dek onların esenliğini ve iyiliğini aramayacaksın.
אונקלוס לָא תִתְבַּע שְׁלָמְהוֹן וְטָבָתְהוֹן כָּל יוֹמָיךְ לְעָלָם
Raşi
לא תדרש שלמם. מכלל שנאמר עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ (פסוק יז), יכול אף זה כן, תלמוד לומר לא תדרוש שלומם (שם רנא):
8
לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃
Edomlu'dan iğrenmeyeceksin; çünkü o senin kardeşindir. Mitsrili'den iğrenmeyeceksin; çünkü onun ülkesinde yabancıydın.
אונקלוס לָא תְרַחַק אֱדוֹמָאָה אֲרֵי אֲחוּךְ הוּא לָּא תְרַחַק מִצְרָאָה אֲרֵי דַיָר הֲוֵיתָא בְאַרְעֵהּ
Raşi (2)
לא תתעב אדמי. לגמרי, אע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:
לא תתעב מצרי. מכל וכל, אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור, מה טעם, שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק. לפיכך:
9
בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
Onlardan doğan oğullar, üçüncü kuşakları Hashem'in cemaatine girebilir.
אונקלוס בְּנִין דִי יִתְיְלִידוּ לְהוֹן דָרָא תְלִיתָאָה יִדְכֵּי לְהוֹן לְמֵעַל בִּקְהָלָה דַיְיָ
Raşi
בנים אשר יולדו להם דור שלישי וגו'. ושאר האומות מותרין מיד, הא למדת, שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב, וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו:
10
כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃
Düşmanlarına karşı ordugâh olarak çıktığında, her kötü şeyden sakınacaksın.
אונקלוס אֲרֵי תִפּוֹק מַשְׁרִיתָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ וְתִסְתַּמַר מִכֹּל מִדַעַם בִּישׁ
Raşi
כי תצא וגו' ונשמרת. שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:
11
כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃
Aranızda gece olayı yüzünden temiz olmayan bir adam olursa, ordugâhın dışına çıkacak; ordugâhın içine girmeyecek.
אונקלוס אֲרֵי יְהֵי בָךְ גְבַר דִי לָא יְהֵּי דְכֵי מִקְרֵהּ לֵילְיָא וְיִפּוֹק לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא לָא יֵעוּל לְגוֹ מַשְׁרִיתָא
Raşi (3)
מקרה לילה. דיבר הכתוב בהווה:
ויצא אל מחוץ למחנה. זו מצות עשה:
לא יבא אל תוך המחנה. זו מצות לא תעשה, ואסור להכנס למחנה לויה וכל שכן למחנה שכינה (פסחים סח.):
12
וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃
Akşam olurken suda yıkanacak ve güneş batınca ordugâhın içine girecek.
אונקלוס וִיהֵי לְמִפְנֵי רַמְשָׁא יַסְחֵי בְמַיָא וּכְמֵעַל שִׁמְשָׁא יֵעוּל לְגוֹ מַשְׁרִיתָא
Raşi
והיה לפנות ערב. סמוך להערב שמשו יטבול, שאינו טהור בלא הערב השמש:
13
וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָּׁ֖מָּה חֽוּץ׃
Ordugâhın dışında bir yerin olacak; dışarıya oraya çıkacaksın.
אונקלוס וַאֲתַר מְתַקֵן יְהֵי לָךְ מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְתִפּוֹק תַּמָן לְבָרָא
Raşi (2)
ויד תהיה לך. כתרגומו, כמו אִישׁ עַל יָדוֹ (במדבר ב, יז):
מחוץ למחנה. חוץ לענן:
14
וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃
Silahlarının yanında bir kazığın olacak; dışarıda çömeldiğinde onunla kazacak, dönüp dışkını örteceksin.
אונקלוס וְסִכְּתָא תְּהֵי לָךְ עַל זֵינָךְ וִיהֵי בְּמִיתְבָךְ לְבָרָא וְתַחְפַּר בַּהּ וּתְתוּב וּתְכַסֵי יָת מִפְּקָתָךְ
Raşi (2)
על אזנך. לבד משאר כלי תשמישך:
אזנך. כמו כלי זיינך:
15
כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃
Çünkü Elokim'in Hashem seni kurtarmak ve düşmanlarını önüne vermek için ordugâhının ortasında yürüyor; ordugâhın kutsal olacak; sende çirkin bir şey görüp senden dönmesin.
אונקלוס אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִינְתֵּהּ מְהַלְכָא בְּגוֹ מַשְׁרִיתָךְ לְשֵׁזָבוּתָךְ וּלְמִמְסַר בַּעֲלֵי דְבָבָךְ קֳדָמָךְ וּתְהֵי מַשְׁרִיתָךְ קַדִישָׁא וִלָא יִתְחֲזֵי בָךְ עֲבֵרַת פִּתְגָם וִיתוּב מֵימְרֵהּ מִלְאוֹטָבָא לָךְ
Raşi
ולא יראה בך. הקב"ה, ערות דבר:
16
לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃
Efendisinden sana kaçıp sığınan köleyi efendisine teslim etmeyeceksin.
אונקלוס לָא תִמְסַר עֶבֶד עַמְמִין לְיַד רִבּוֹנֵהּ דְיִשְׁתֵּזֵב לְוָתָךְ מִלְוָת רִבּוֹנֵהּ
Raşi
לא תסגיר עבד. כתרגומו. דבר אחר, אפילו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל (גיטין מה.):
17
עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃
Seninle birlikte, aranda, kapılarından birinde seçeceği yerde, ona iyi gelen yerde oturacak; ona haksızlık etmeyeceksin.
אונקלוס עִמָךְ יִתֵּב בֵּינָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי בַּחֲדָא מִן קִרְוָיךְ בִּדְיֵיטַּב לֵהּ לָא תוֹנִנֵהּ
18
לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
İsrail kızları arasında fahişe (kedeşa) olmayacak; İsrail oğulları arasında erkek fahişe (kadeş) olmayacak.
אונקלוס לָא תְהֵי אִתְּתָא מִבְּנַת יִשְׂרָאֵל לִגְבָר עָבֵד וְלָא יִסַב גַבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָא
Raşi (2)
לא תהיה קדשה. מופקרת, מקודשת ומזומנת לזנות:
ולא יהיה קדש. מזומן למשכב זכור (סנהדרין נד:), ואונקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא, שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הוקשו לחמור, שנאמר שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר (בראשית כב, ה), עם הדומה לחמור. ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמא, שאף הוא נעשה קָדֵשׁ על ידה, שכל בעילותיו בעילות זנות, שאין קדושין תופסין לו בה:
19
לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃
Herhangi bir adak için fahişe ücretini ve köpek bedelini Elokim'in Hashem'in evine getirmeyeceksin; çünkü ikisi de Elokim'in Hashem için iğrençliktir.
אונקלוס לָא תָעֵל אֲגַר זַנִיתָא וְחוּלְפַן כַּלְבָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְכָל נִדְרָא אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַף תַּרְוֵיהוֹן
Raşi (3)
אתנן זונה. נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:
ומחיר כלב. החליף שה בכלב:
גם שניהם. לרבות שנוייהם (בבא קמא סה:), כגון חטים ועשאן סלת:
20
לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃
Kardeşine faiz vermeyeceksin (faizle borç vermeyeceksin): para faizi, yiyecek faizi, faiz getirilen herhangi bir şeyin faizi.
אונקלוס לָא תְרַבֵּי לַאֲחוּךְ רִבִּית כְּסַף רִבִּית עִבוּר רִבִּית כָּל מִדַעַם דְמִתְרַבֵּי
Raşi
לא תשיך. אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה (בבא מציעא עה:), ואח"כ אזהרה למלוה, אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ (ויקרא כה, לז ספרי רסב):
21
לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
Yabancıya faizle verebilirsin; ama kardeşine faizle vermeyeceksin; öyle ki Elokim'in Hashem, miras almak için gideceğin ülkede elinin uzandığı her şeyde seni kutsasın.
אונקלוס לְבַר עַמְמִין תְּרַבֵּי וְלַאֲחוּךְ לָא תְרַבֵּי בְּדִיל דִיבָרֵכִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ עַל אַרְעָא דִי אַתְּ עָלֵל:לתַמָן לְמֵירְתַהּ
Raşi
לנכרי תשיך. ולא לאחיך (בבא מציעא ע:), לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבור עליו בשני לאוין ועשה:
22
כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
Elokim'in Hashem'e bir adak adadığında, onu yerine getirmekte gecikmeyeceksin; çünkü Elokim'in Hashem onu senden mutlaka isteyecek ve sende günah olur.
אונקלוס אֲרֵי תִדַר נְדַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תְאַחַר לְשַׁלָמוּתֵהּ אֲרֵי מִתְבַּע יִתְבְּעִנֵהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִנָךְ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא
Raşi
לא תאחר לשלמו. שלשה רגלים, ולמדוהו רבותינו מן המקרא (ראש השנה ד:):
23
וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
Ama adak adamaktan kaçınırsan, sende günah olmaz.
אונקלוס וַאֲרֵי תִתִּמְנַע לְמִנְדַר לָא יְהֵי בָךְ חוֹבָא
24
מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃
Dudaklarından çıkanı gözetip yapacaksın; ağzınla söylediğin gibi Elokim'in Hashem'e gönüllü olarak adadığın gibi.
אונקלוס אַפָּקוּת סִפְוָתָךְ תִּטַר וְתַעְבֵּד כְּמָא דִי נְדַרְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ נְדַבְתָּא דִי מַלֶלְתָּא בְּפוּמָךְ
Raşi
מוצא שפתיך תשמור. ליתן עשה על לא תעשה (שם ו.):
25
כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃
Komşunun bağına girdiğinde (işçi olarak), canının istediği kadar doyasıya üzüm yiyebilirsin; ama kabına koymayacaksın.
אונקלוס אֲרֵי תִתָּגַר בְּכַרְמָא דְחַבְרָךְ וְתֵיכוּל עִנְבִין כְּנַפְשָׁךְ שִׂבְעָךְ וּלְמָאנָךְ לָא תִתֵּן
Raşi (4)
כי תבא בכרם רעך. בפועל הכתוב מדבר (בבא מציעא פז:):
כנפשך. כמה שתרצה:
שבעך. ולא אכילה גסה (שם):
ואל כליך לא תתן. מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית (שם), אבל אם בא לעדור ולקשקש, אינו אוכל (שם פט:):
26
כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃
Komşunun ayaktaki ekinine girdiğinde, başakları elinle koparabilirsin; ama komşunun ayaktaki ekinine orak sallamayacaksın.
אונקלוס אֲרֵי תִתָּגַר בְּקַמְתָא דְחַבְרָךְ וְתִקְטוֹף מְלִילָן בִּידָךְ וּמַגְלָא לָא תְרִים עַל קַמְתָא דְחַבְרָךְ
Raşi
כי תבא בקמת רעך. אף זו בפועל הכתוב מדבר (ב"מ פז:):
‹ Önceki bölüm Sonraki bölüm ›