Bereşit 20בראשית כ

ויסע משם אברהם. כשראה שחרבו הכרכים, ופסקו העוברים והשבים, נסע לו משם. דבר אחר להתרחק מלוט, שיצא עליו שֵׁם רע שבא על בנותיו (ב"ר נב, ד):

ויאמר אברהם. כאן לא נטל רשות, אלא על כרחה שלא בטובתה, לפי שכבר לוקחה לבית פרעה על ידי כן:

אל שרה אשתו. על שרה אשתו, וכיוצא בו אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן וגו' (שמואל־א ד, כא), וְאֶל מות חָמִיָה, שניהם בלשון על:

לא קרב אליה. המלאך מנעו, כמו שנאמר לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגוֹעַ אֵלֶיהָ:

הגוי גם צדיק תהרוג. אף אם הוא צדיק תהרגנו, שמא כך דרכך לאבד האומות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כמו שאתה אומר להרגני:

גם היא. לרבות עבדים וְגַמָלִים וְחַמָרִים שלה את כולם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא:

בתם לבבי. שלא דמיתי לחטוא:

ובנקיון כפי. נקי אני מן החטא, שלא נגעתי בה:

ידעתי כי בתם לבבך וגו'. אמת שלא דמית מתחלה לחטוא, אבל נקיון כפים אין כאן. (הדא אמרה משמוש ידים יש כאן):

לא נתתיך. לא ממך היה שלא נגעת בה, אלא חשכתי אני אותך מחטוא, שלא נתתי לך כח, וכן וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים (בראשית לא, ז), וכן וְלֹא נְתָנֹו אָבִיהָ לָבוֹא (שופטים טו, א):

השב אשת האיש. ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה,או ישנאך, ולא יתפלל עליך. (אמר לו אבימלך ומי מפרסמו שלא נגעתי בה, אמר לו):

כי נביא הוא. ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך (בבא קמא צב.):

מעשים אשר לא יעשו. מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים של זרע, ושל קטנים, ורעי, ואזנים וחוטם:

רק אין יראת אלהים. אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו, או על עסקי אשתו שואלין אותו, אשתך היא או אחותך היא (בבא קמא שם):

אחותי בת אבי היא. ובת אב מותרת לבן נח, שאין אבות לעובדי עבודת אלילים, וכדי לאַמת דבריו השיבו כן. ואם תאמר והלא בת אחיו היתה, בני בנים הרי הן כבנים, והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ:

אך לא בת אמי. הרן מאֵם אחרת היה:

ויהי כאשר התעו אותי וגו'. אונקלוס תרגם מה שתרגם, ויש לישב עוד דָבָר דָבוּר על אופְנָיו, כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, וידעתי שאעבור במקום רשעים, ואומר לה זה חסדך וגו':

כאשר התעו. לשון רבים, ואל תתמה כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים, אֱלֹהִים חַיִּים, אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים, וכל לשון אלהים לשון רבים, וכן וַיִקַּח אַדוֹנֵי יוֹסֵף, אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וכן בְּעָלָיו עִמּוֹ, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו. ואם תאמר מהו לשון התעו, כל הגולֶה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו וַתֵּלֵךְ וַתֵּתַע (בראשית כא, יד), תָּעִיתִי כְּשֶׁה אוֹבֵד (תהלים קיט, קעו), יִתְעוּ לִבְלִי אוֹכֶל (איוב לח, מא), יצאו ויתעו לבקש אכלם:

אמרי לי. עלי, וכן וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ (בראשית כו, ז), על אשתו. וכן וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יד, ג), כמו על בני ישראל. פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ (שופטים ט, נד):

ויתן לאברהם. כדי שיתפייס ויתפלל עליו:

הנה ארצי לפניך. אבל פרעה אמר לו הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ, לפי שנתיָרֵא, שהמצרים שטופי זמה:

ולשרה אמר. אבימלך לכבודה, כדי לפייסה, הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך, שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים:

לכל אשר אתך. יכסו עיניהם שלא יקילוך, שאילו השיבותיך ריקנית, יש להם לומר, לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך, ועל ידי נס:

ואת כל. ועם כל באי עולם:

ונכחת. יהא לך פתחון פה להתוַכח, ולהראות דברים נִכָּרִים הללו, ולשון תוכחה בכל מקום, ברור דברים, ובלע"ז אשפורפי"ר. ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום, הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך, ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו וחזית יתיך וית כל דעמך. ויש מדרש אגדה, אבל ישוב לשון המקרא פירשתי:

וילדו. כתרגומו ואתרוחו, נפתחו נקביהם והוציאו, והיא לידה שלהם:

בעד כל רחם. כנגד כל פתח:

על דבר שרה. על פי דבורה של שרה: