1
לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃
Levili kohenlerin, bütün Levi kabilesinin İsrail'le birlikte payı ve mirası olmayacak; Hashem'in ateşle sunulan sunularını ve O'nun mirasını yiyecekler.
אונקלוס לָא יְהֵי לְכָהֲנַיָא לֵוָאֵי כָּל שִׁבְטָא דְלֵוִי חֳלָק וְאַחֲסָנָא עִם יִשְׂרָאֵל קֻרְבָּנַיָא דַיְיָ וְאַחֲסַנְתֵּהּ יֵיכְלוּן
Raşi (5)
כל שבט לוי. בין תמימין בין בעלי מומין:
חלק. בביזה:
ונחלה. בארץ:
אשי ה'. קדשי המקדש (ס"א קדשי הקדשים):
ונחלתו.ונחלה לא יהיה לו.בקרב אחיו. אלו קדשי הגבול, תרומות ומעשרות, אבל נחלה גמורה, לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו (קסד),זו נחלת שאר. בקרב אחיו, זו נחלת (גירסת הרמב"ן: שבעה) חמשה, ואיני יודע מה היא, ונראה לי, שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממים, ושל סיחון ועוג שני עממים, אמורי וכנעני, ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני, וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו', להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני (ספרי קרח קיט). שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס, הכי גרסינן בספרי. ונחלה לא יהיה לו, אלו נחלת חמשה.אלו נחלת שבעה, נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים, ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד:
2
וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃
Kardeşleri arasında mirası olmayacak; Hashem'in ona söylediği gibi onun mirası Hashem'dir.
אונקלוס וְאַחֲסָנָא לָא יְהֵי לֵהּ בְּגוֹ אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִיהַב לֵהּ יְיָ אִנוּן אַחֲסַנְתֵּהּ כְּמָא דִי מַלִיל לֵהּ
Raşi
כאשר דבר לו. בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל גו' אֲנִי חֶלְקְךָ (במדבר יח, כ):
3
וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃
Kurban kesen halktan, ister öküz ister koyun olsun, kohenlerin hakkı şu olacak: Kohene kolu, iki çeneyi ve işkembeyi verecek.
אונקלוס וְדֵין יְהֵי דְחָזֵי לְכָהֲנַיָא מִן עַמָא מִן נָכְסֵי נִכְסָתָא אִם תּוֹר אִם אִמָר וְיִתֵּן לְכַהֲנָא דְרוֹעָא וְלוֹעָא וְקֻבְתָא
Raşi (4)
מאת העם. ולא מאת הכהנים:
אם שור אם שה. פרט לחיה:
הזרוע. מן הפרק של ארכובה עד כף של יד שקורין אשפלדו"ן:
והלחיים. עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים זרוע תחת יד, שנאמר וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ (במדבר כה, ז). לחיים, תחת תפלה, שנאמר וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל (תהלים קו, ל). והקבה, תחת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ (במדבר כה, ח — חולין קלד:):
4
רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֽוֹ׃
Tahılının, yeni şarabının ve yağının ilkini ve davarının kırkımının ilkini ona vereceksin.
אונקלוס רֵישׁ עִבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וְרֵישׁ גִזָא דְעָנָךְ תַּפְרֵשׁ לֵהּ
Raşi (2)
ראשית דגנך. זו תרומה, ולא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור (תרומות פ"ד מ"ג), עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים, וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים, שנאמר וְשִׁשִּׁיתֶם הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַשְּׂעֹרִים (יחזקאל מה, יג). ששית האיפה חצי סאה, כשאתה נותן חצי סאה לכור הרי א' מששים, שהכור שלשים סאין:
וראשית גז צאנך. כשאתה גוזז צאנך בכל שנה, תן ממנה ראשית לכהן, ולא פירש בה שיעור, ורבותינו (חולין קלז:) נתנו בה שיעור א' מששים. וכמה צאן חייבות בראשית הגז, חמש רחלות, שנאמר וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת (שמואל־א כה, יח), רבי עקיבא אומר, ראשית גז שתים, צאנך ארבע, תתן לו הרי חמש:
5
כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהֹוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃
Çünkü Elokim'in Hashem onu ve oğullarını bütün kabilelerin arasından, her zaman Hashem'in adıyla hizmet etmek üzere durmak için seçti.
אונקלוס אֲרֵי בֵהּ יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ מִכָּל שִׁבְטָיךְ לְמֵקַם לְשַׁמָשָׁא בִשְׁמָא דַיְיָ הוּא וּבְנוֹהִי כָּל יוֹמַיָא
Raşi
לעמוד לשרת. מכאן, שאין שירות אלא מעומד:
6
וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָֽה׃
Eğer bir Levili, İsrail'in herhangi bir yerinde, yaşadığı kapılarından birinden gelir ve canının bütün arzusuyla Hashem'in seçeceği yere gelirse,
אונקלוס וַאֲרֵי יֵיתֵי לֵוָאָה מֵחֲדָא מִקִרְוָיךְ מִכָּל יִשְׂרָאֵל דִי הוּא דָר תַּמָן וְיֵיתֵי בְּכָל רְעוּת נַפְשֵׁהּ לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ
Raşi (2)
וכי יבא הלוי. יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר, תלמוד לומר ושרת, יצאו לוים שאין ראוין לשירות (ספרי קסח):
ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת. למד על הכהן, שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפילו במשמר שאינו שלו. דבר אחר, עוד למד על הכהנים הבאים לרגל, שמקריבין במשמר ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל, כגון מוספי הרגל, ואע"פ שאין המשמר שלהם:
7
וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
orada Hashem'in önünde duran bütün kardeşleri Levililer gibi Elokim'i Hashem'in adıyla hizmet edecek.
אונקלוס וִישַׁמַשׁ בִּשְׁמָא דַיְיָ אֱלָהֵהּ כְּכָל אֲחוֹהִי לֵוָאֵי דִמְשַׁמְשִׁין תַּמָן (בִּצְלוֹ) קֳדָם יְיָ
8
חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֽוֹת׃
Atalarından kalan satışları dışında, eşit pay olarak yiyecekler.
אונקלוס חֳלָק כָּחֳלָק יֵיכְלוּן בַּר מִמַטַרְתָּא דְיֵיתֵי בְּשַׁבַּתָּא דְכֵן אַתְקִינוּ אֲבָהָתָא
Raşi
חלק כחלק יאכלו. מלמד, שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות, יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידים ומוספי שבת ונדרים ונדבות, תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות, חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל, שנקבעו המשמרות, ומכרו זה לזה טול אתה שַׁבַּתְּךָ ואני אטול שבתי:
9
כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃
Elokim'in Hashem'in sana verdiği ülkeye girdiğinde, o ulusların iğrençliklerine göre yapmayı öğrenmeyeceksin.
אונקלוס אֲרֵי אַתְּ עָלֵל לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ לָא תֵילַף לְמֶעְבַּד כְּתֹעֲבַת עַמְמַיָא הָאִנוּן
Raşi
לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות (סנהדרין סח.), כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלין, ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק העובדי כוכבים:
10
לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃
Aranda oğlunu ya da kızını ateşten geçiren, falcılık eden, uğursuz saat gözeten, kehanette bulunan ya da büyücü bulunmayacak;
אונקלוס לָא יִשְׁתְּכַח בָּךְ מַעֲבַר בְּרֵהּ וּבְרַתֵּהּ בְּנוּרָא קָסֵם קֻסְמִין מְעָנֵן וּמְנַחֵשׁ וְחָרָשׁ
Raşi (4)
מעביר בנו ובתו באש. היא עבודת המולך, עושה מדורות אש מכאן ומכאן, ומעבירו בין שתיהם (סנהדרין סד:):
קסם קסמים. איזהו קוסם, האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך, וכן הוא אומר עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ (הושע ד, יב):
מעונן. רבי עקיבא אומר, אלו נותני עוֹנוֹת, שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל, וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים (סנהדרין סה:):
מנחש. פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו (סנהדרין שם):
11
וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃
ne efsuncu, ne ölü ruhlarıyla konuşan (ov), ne medyum (yideoni), ne de ölülere danışan.
אונקלוס וְרָטִין רְטָן וְשָׁאֵל בִּדִין וּדְכוּרוּ וְתָבַע מִן מֵתַיָא
Raşi (4)
וחבר חבר. שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד (ספרי קעב):
ושואל אוב. זה מכשפות ששמו פיתום, ומדבר מִשֶּׁחְיוֹ ומעלה את המת בבית השחי שלו:
וידעוני. מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו, ומדבר העצם ע"י מכשפות:
ודרש אל המתים. כגון המעלה בזכרותו, והנשאל בגלגולת:
12
כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהֹוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃
Çünkü bunları yapan herkes Hashem için bir iğrençliktir; bu iğrençlikler yüzünden Elokim'in Hashem onları önünden kovuyor.
אונקלוס אֲרֵי מְרָחָק יְיָ כָּל דְיַעְבֵּד אִלֵין וּבְדִיל תּוֹעֲבָתָא הָאִלֵין יְיָ אֱלָהָךְ מְתָרַךְ יָתְהוֹן מִקֳדָמָךְ
Raşi
כל עושה אלה. עושה כל אלה לא נאמר, אלא כל עושה אלה, אפילו אחת מהן (ספרי קעג):
13
תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
Elokim'in Hashem'le bütün (tamim; Raşi: O'nunla içtenlikle yürü, geleceği araştırma) olacaksın.
אונקלוס שְׁלִים תְּהֵי בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ
Raşi
תמים תהיה עם ה' אלהיך. התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו:
14
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
Çünkü miras alacağın bu uluslar uğursuz saat gözetenleri ve falcıları dinlerler; sana ise Elokim'in Hashem öyle bir şey vermedi.
אונקלוס אֲרֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין דִי אַתְּ יָרֵת יָתְהוֹן מִן מְעָנְנַיָא וּמִן קַסָמַיָא שָׁמְעִין וְאַתְּ לָא כֵן יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ
Raşi
לא כן נתן לך ה' אלהיך. לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים, שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים:
15
נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃
Elokim'in Hashem aranızdan, kardeşlerinin arasından benim gibi bir peygamber çıkaracak; onu dinleyeceksiniz.
אונקלוס נְבִיָא מִבֵּינָךְ מֵאַחָיךְ כְּוָתִי יְקִים לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִנֵהּ תְּקַבְּלוּן
Raşi
מקרבך מאחיך כמוני. כמו שאני מקרבך מאחיך, יקום לך תחתי, וכן מנביא לנביא:
16
כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃
Horev'de toplanma gününde Elokim'in Hashem'den istediğin her şeye göre; 'Elokim'im Hashem'in sesini bir daha duymayayım ve bu büyük ateşi bir daha görmeyeyim, ölmeyeyim' dediğinde.
אונקלוס כְּכֹל דִי שְׁאֶלְתָּא מִקֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֹרֵב בְּיוֹמָא דִקְהָלָא לְמֵימָר לָא אוֹסֵף לְמִשְׁמָע יָת קָל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהַי וְיָת אֶשָׁתָא רַבְּתָא הָדָא לָא אֶחֱזֵי עוֹד וְלָא אֵמוּת
17
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃
Hashem bana şöyle dedi: 'Söylediklerini iyi söylediler.
אונקלוס וַאֲמַר יְיָ לִי אוֹטִיבוּ דִי מַלִילוּ
18
נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃
Onlar için kardeşlerinin arasından senin gibi bir peygamber çıkaracağım; sözlerimi onun ağzına koyacağım ve ona buyuracağım her şeyi onlara söyleyecek.
אונקלוס נְבִיָא אֲקִים לְהוֹן מִגוֹ אֲחֵיהוֹן כְּוָתָךְ וְאֶתֵּן פִּתְגָמֵי נְבוּאָתִי בְּפוּמֵהּ וִימַלֵל עִמְהוֹן יָת כָּל דִי אֲפַקְדִנֵהּ
19
וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃
Benim adımla söyleyeceği sözlerimi dinlemeyen adamdan ben hesap soracağım.
אונקלוס וִיהֵי גַבְרָא דִי לָא יְקַבֵּל לְפִתְגָמַי דִי יְמַלֵל בִּשְׁמִי מֵימְרִי יִתְבַּע מִנֵהּ
20
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
Ancak benim adımla, kendisine söylemesini buyurmadığım bir sözü söylemeye küstahça cesaret eden ya da başka ilahların adıyla konuşan peygamber, o peygamber ölecek.'
אונקלוס בְּרַם נְבִיָא דִי יַרְשַׁע לְמַלָלָא פִתְגָמָא בִּשְׁמִי יָת דִי לָא פַקֵדִתֵּה לְמַלָלָא וְדִי יְמַלֵיל בְּשׁוּם טַעֲוַת עַמְמַיָא וְיִתְקְטֵל נְבִיָא הַהוּא
Raşi (3)
אשר לא צויתיו לדבר. אבל צויתי לחבירו (סנהדרין פט.):
ואשר ידבר בשם אלהים אחרים. אפילו כוון את ההלכה, לאסור את האסור ולהתיר את המותר:
ומת. בחנק, שלשה מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו, והמתנבא בשם עבודת אלילים.אבל הכובש את נבואתו, והעובר על דברי נביא, והעובר על דברי עצמו, מיתתן בידי שמים, שנאמר אנכי אדרוש מעמו (סנהדרין פט. — ספרי קעג):
21
וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהֹוָֽה׃
Eğer yüreğinde 'Hashem'in söylemediği sözü nasıl bilelim?' dersen,
אונקלוס וַאֲרֵי תֵימַר בְּלִבָּךְ אֶכְדֵן נִדַע יָת פִּתְגָמָא דִי לָא מַלְלֵהּ יְיָ
Raşi
וכי תאמר בלבבך. עתידין אתם לומר, כשיבא חנניה בן עזור ומתנבא, הִנֵּה כְלֵי בֵית ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה (ירמיה כז, טז), וירמיהו עומד וצווח אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם, וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים (שם יט) שלא גלו עם יכניה, בָּבֶלָה יוּבָאוּ (שם כב) עם גלות צדקיהו:
22
אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔א ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהֹוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃
peygamber Hashem'in adıyla konuşur da o söz olmazsa ve gerçekleşmezse, o, Hashem'in söylemediği sözdür; peygamber onu küstahça söyledi; ondan korkmayacaksın.
אונקלוס דִי יְמַלֵל נְבִיָא בִּשְׁמָא דַיְיָ וְלָא יְהֵי פִתְגָמָא וְלָא יִתְקַיַם הוּא פִתְגָמָא דִי לָא מַלְלֵהּ יְיָ בִּרְשַׁע מַלְלֵהּ נְבִיָא לָא תִדְחַלּ מִנֵהּ
Raşi (2)
אשר ידבר הנביא.הוא הדבר אשר לא דברו ה'. ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם (ספרי קעח), ותראו שלא יבא.והרוג אותו. ואם תאמר, זו במתנבא על העתידות, הרי שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקב"ה אני אומר, כבר נצטוו, שאם בא להדיחך מאחת מכל המצות לא תשמע לו (לעיל פרשה יג), אא"כ מומחה הוא לך שהוא צדיק גמור, כגון אליהו בהר הכרמל, שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את ישראל, הכל לפי צורך שעה וסייג הפרצה. לכך נאמר אליו תשמעון:
לא תגור ממנו. לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה (ספרי שם), ולא תירא ליענש עליו:
‹ Önceki bölüm Sonraki bölüm ›