1
בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃
Siz Elokim'iniz Hashem'in oğullarısınız; ölü için kendinizi kesmeyeceksiniz ve gözlerinizin arasını kazıtmayacaksınız.
אונקלוס בְּנִין אַתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן לָא תִתְחַמְמוּן וְלָא תְשַׁווּן מְרָט בֵּין עֵינֵיכוֹן עַל מִית
Raşi (2)
לא תתגדדו. לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת, כדרך שהאמוריים עושין, לפי שאתם בניו של מקום, ואתם ראויין להיות נאים, ולא גדודים ומקורחים:
בין עיניכם. אצל הפדחת, ובמקום אחר הוא אומר, לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם (ויקרא כא, ה), לעשות כל הראש כבין העינים:
2
כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
Çünkü sen Elokim'in Hashem için kutsal bir halksın; Hashem seni yeryüzündeki bütün halklar arasından kendisine değerli bir hazine halkı olarak seçti.
אונקלוס אֲרֵי עַם קַדִישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וּבָךְ אִתִּרְעֵי יְיָ לְמֶהֱוֵי לֵהּ לְעַם חַבִּיב מִכָּל עַמְמַיָא דִי עַל אַפֵּי אַרְעָא
Raşi
כי עם קדוש אתה. קדושת עצמך מאבותיך, ועוד ובך בחר ה':
3
לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל־תּוֹעֵבָֽה׃
Hiçbir iğrenç şeyi yemeyeceksin.
אונקלוס לָא תֵיכוּל כָּל דִמְרָחָק
Raşi
כל תועבה. כל שתעבתי לך, כגון צָרַם אוזן בכור כדי לשוחטו במדינה, הרי דבר שתעבתי לך כל מום לא יהיה בו, ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל על אותו המום, בשל בשר בחלב הרי דבר שתעבתי לך, הזהיר כאן על אכילתו (חולין קיד:):
4
זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שׁ֕וֹר שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃
Yiyebileceğiniz hayvanlar şunlardır: öküz, koyun ve keçi;
אונקלוס דֵין בְּעִירָא דְתֵיכְלוּן תּוֹרִין אִמְרִין דִרְחֵלִין וְגָדְיָן דְעִזִין
Raşi
זאת הבהמה וגו' איל וצבי ויחמור. למדנו שהחיה בכלל בהמה (שם עא.), ולמדנו שהבהמה וחיה טמאה מרובה מן הטהורה, שבכל מקום פורט את המועט (שם סג:):
5
אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃
geyik, ceylan, karaca, yaban keçisi, dişon (antilop türü), yaban sığırı ve dağ keçisi.
אונקלוס אַיָלָא וְטַבְיָא וְיַחְמוּרָא וְיַעְלָא וְרֵימָא וְתוֹרְבָּלָא וְדִיצָא
Raşi (2)
ואקו. מתורגם יַעְלָא, יַעֲלֵי סָלַע (איוב לט, א), הוא אשטנבו"ק:
ותאו. תורבל"א, תור היער, באל"א יער בלשון ארמי:
6
וְכָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָס֔וֹת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃
Hayvanlar arasında tırnağı ayrık olan, tırnağı iki parçaya tamamen yarık olan ve geviş getiren her hayvanı yiyebilirsiniz.
אונקלוס וְכָל בְּעִירָא דִסְדִיקָא פַרְסָתָא וּמַטִלְפָא טִלְפִין תַּרְתֵּין פַּרְסָתָא מַסְקָא פִשְׁרָא בִּבְעִירָא יָתַהּ תֵּיכְלוּן
Raşi (4)
מפרסת. סדוקה כתרגומו:
פרסה. פלאנט"ה:
ושסעת. חלוקה בשתי צפרנים, שיש סדוקה ואינה חלוקה בצפרנים, והיא טמאה:
בבהמה. משמע מה שנמצא בבהמה אכול, מכאן אמרו (חולין סט.) שהשליל ניתר בשחיטת אמו:
7
אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָ֠ל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃
Ancak geviş getirenlerden ve tırnağı tamamen yarık olanlardan şunları yemeyeceksiniz: deve, tavşan ve kaya tavşanı; çünkü geviş getirirler ama tırnakları ayrık değildir; onlar sizin için murdardır.
אונקלוס בְּרַם יָת דֵין לָא תֵיכְלוּן מִמַסְקֵי פִשְׁרָא וּמִמַסְדִיקֵי פַרְסָתָא מַטִלְפֵי טִלְפַיָא יָת גַמְלָא וְיָת אַרְנְבָא וְיָת טַּפְזָא אֲרֵי מַסְקֵי פִּשְׁרָא אִנוּן וּפַרְסָתְהוֹן לָא סְדִיקָא מְסָאֲבִין אִנוּן לְכוֹן
Raşi
השסועה. בריה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות (נדה כד.), אמרו רבותינו, למה נשנו בבהמות מפני השסועה, ובעופות מפני הראה (חולין סג:), שלא נאמרו בת"כ:
8
וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃
Domuz da; çünkü tırnağı ayrıktır ama geviş getirmez; o sizin için murdardır. Etlerinden yemeyecek ve leşlerine dokunmayacaksınız.
אונקלוס וְיָת חֲזִירָא אֲרֵי מַסְדִיק פַּרְסָתָא הוּא וְלָא פָשַׁר מְסָאָב הוּא לְכוֹן מִבִּסְרְהוֹן לָא תֵיכְלוּן וּבִנְבֵלְתְּהוֹן לָא תִקְרְבוּן
Raşi
ובנבלתם לא תגעו. רבותינו פירשו (תו"כ שמיני) ברגל, שאדם חייב לטהר את עצמו ברגל, יכול יהיו מוזהרים בכל השנה, תלמוד לומר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וגו' (ויקרא כא, א), ומה טומאת המת חמורה כהנים מוזהרים ואין ישראל מוזהרים, טומאת נבלה קלה לא כל שכן (ר"ה טז:):
9
אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃
Sudaki her şeyden şunları yiyebilirsiniz: yüzgeci ve pulu olan her şeyi yiyebilirsiniz.
אונקלוס יָת דֵין תֵּיכְלוּן מִכֹּל דִי בְמַיָא כֹּל דִי לֵהּ צִיצִין וְקַלְפִין תֵּיכְלוּן
10
וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃
Yüzgeci ve pulu olmayan hiçbir şeyi yemeyeceksiniz; o sizin için murdardır.
אונקלוס וְכֹל דִי לֵית לֵהּ צִיצִין וְקַלְפִין לָא תֵיכְלוּן מְסָאָב הוּא לְכוֹן
11
כָּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃
Her temiz kuşu yiyebilirsiniz.
אונקלוס כָּל צִפַּר דַכְיָא תֵּיכְלוּן
Raşi
כל צפור טהורה תאכלו. להתיר משולחת שבמצורע (קידושין נז.):
12
וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃
Onlardan yemeyeceğiniz şunlardır: kartal, akbaba ve deniz kartalı;
אונקלוס וְדֵין דִי לָא תֵיכְלוּן מִנְהוֹן נִשְׁרָא וְעָר וְעַזְיָא
Raşi
וזה אשר לא תאכלו מהם. לאסור את השחוטה:
13
וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃
raa, aya ve türlerine göre daya (yırtıcı kuş türleri);
אונקלוס וּבַת כַּנְפָא וְטָרָפִיתָא וְדַיְתָא לִזְנַהּ
Raşi
והראה ואת האיה וגו'. היא ראה, היא איה, היא דיה, ולמה נקרא שמה ראה, שרואה ביותר, ולמה הזהירך בכל שמותיה, שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק, שלא יהא האוסרה קורא אותה ראה, והבא להתיר אומר, זו דיה שמה או איה שמה, וזו לא אסר הכתוב. ובעופות פרט לך הטמאים, ללמד שהעופות טהורים מרובים על הטמאים, לפיכך פרט את המועט (חולין סג:):
14
וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃
türlerine göre her karga;
אונקלוס וְיָת כָּל עֹרְבָא לִזְנֵהּ
15
וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃
devekuşu, gece kuşu, martı ve türlerine göre atmaca;
אונקלוס וְיָת בַּת נַעֲמִיתָא וְצִיצָא וְצִפַּר שַׁחְפָּא וְנָצָא לִזְנוֹהִי
16
אֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃
kukumav, baykuş ve peçeli baykuş;
אונקלוס וְקַדְיָא וְקִפוֹפָא וּבַוְתָא
Raşi
17
וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃
pelikan, rahma ve karabatak;
אונקלוס וְקָתָא וִירַקְרֵקָא וְשָׁלֵי נוּנָא
Raşi
שלך. השולה דגים מן הים (שם):
18
וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃
leylek, türlerine göre balıkçıl, ibibik ve yarasa.
אונקלוס וְחַוָרִיתָא וְאִבּוּ לִזְנַהּ וְנַגַר טוּרָא וַעֲטַּלֵפָא
Raşi
דוכיפת. הוא תרנגול הבר, ובלע"ז הרופ"א, וכרבלתו כפולה:
19
וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃
Kanatlı bütün küçük canlılar sizin için murdardır; yenmeyecekler.
אונקלוס וְכֹל רִחֲשָׁא דְעוֹפָא מְסָאָב הוּא לְכוֹן לָא יִתְאָכְלוּן
Raşi
שרץ העוף. הם הנמוכים הרוחשים על הארץ, כגון זבובים וצרעים וחגבים טמאים, הם קרויים שרץ:
20
כָּל־ע֥וֹף טָה֖וֹר תֹּאכֵֽלוּ׃
Her temiz kanatlıyı yiyebilirsiniz.
אונקלוס כָּל עוֹפָא דְכֵי תֵּיכְלוּן
Raşi
כל עוף טהור תאכלו. ולא את הטמא, בא ליתן עשה על לא תעשה, וכן בבהמה אותה תאכלו ולא בהמה טמאה, לאו הבא מכלל עשה עשה, לעבור עליהם בעשה ולא תעשה:
21
לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָ֠ה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃
Kendiliğinden ölmüş hiçbir hayvanı yemeyeceksiniz; onu kapılarının içindeki yerleşik yabancıya ver, o yesin ya da onu bir yabancıya sat; çünkü sen Elokim'in Hashem için kutsal bir halksın. Oğlağı annesinin sütünde pişirmeyeceksin.
אונקלוס לָא תֵיכְלוּן כָּל נְבִילָא לְתוֹתָב עָרֵל דִי בְקִרְוָיךְ תִּתְּנִנַהּ וְיֵיכְלִנַהּ אוֹ תְזַבְּנִנַהּ לְבַר עַמְמִין אֲרֵי עַם קַדִישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכוּל בְּשַׂר בַּחֲלָב
Raşi (3)
לגר אשר בשעריך. גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד עבודת אלילים ואוכל נבלות:
כי עם קדוש אתה לה'. קדש את עצמך במותר לך (ספרי קד), דברים המותרים ואחרים נוהגים בהם איסור, אל תתירם בפניהם:
לא תבשל גדי. שלש פעמים, פרט לחיה ולעופות ולבהמה טמאה (חולין קיג.):
22
עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃
Her yıl tarladan çıkan tohumunun bütün ürününün ondalığını mutlaka vereceksin (aser teaser).
אונקלוס עַשְׂרָא תְעַשַׂר יָת כָּל עֲלָלַת זַרְעָךְ דְיִפּוֹק חַקְלָא שַׁתָּא בְשַׁתָּא
Raşi (2)
לא תבשל גדי וגו' עשר תעשר. מה ענין זה אצל זה, אמר להם הקב"ה לישראל, אל תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן, שאם אין אתם מעשרים מעשרות כראוי, כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים והיא משדפתן, שנאמר וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה (מלכים־ב יט, כו), וכן לענין בכורים:
שנה שנה. מכאן שאין מעשרין מן החדש על הישן (ספרי קה):
23
וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־הַיָּמִֽים׃
Elokim'in Hashem'in önünde, adını orada oturtmak için seçeceği yerde, tahılının, yeni şarabının ve yağının ondalığını, sığırının ve davarının ilk doğanlarını yiyeceksin; öyle ki Elokim'in Hashem'den her zaman korkmayı öğrenesin.
אונקלוס וְתֵיכוּל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן מַעְשַׂר עִבוּרָךְ חַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ וּבְכוֹרֵי תוֹרָךְ וְעָנָךְ בְּדִיל דְתֵילַף לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל יוֹמַיָא
Raşi
ואכלת וגו'. זה מעשר שני, שכבר למדנו ליתן מעשר ראשון ללוים, שנאמר כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (במדבר יח, כו), ונתן להם רשות לאכלו בכל מקום, שנאמר וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם (שם לא), על כרחך זה מעשר אחר הוא:
24
וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
Eğer yol senin için çok uzunsa, Elokim'in Hashem'in adını oraya koymak için seçeceği yer senden uzak olduğu için onu taşıyamıyorsan, Elokim'in Hashem seni kutsadığında,
אונקלוס וַאֲרֵי יִסְגֵי מִנָךְ אָרְחָא אֲרֵי לָא תִכּוּל לְמִטְלֵהּ אֲרֵי יִתְרָחַק מִנָךְ אַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן אֲרֵי יְבָרֵכִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ
Raşi
כי יברכך. שתהא התבואה מרובה לשאת:
25
וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃
onu paraya çevireceksin; parayı eline bağlayacak ve Elokim'in Hashem'in seçeceği yere gideceksin.
אונקלוס וְתִתֵּן בְּכַסְפָּא וּתְצוּר כַּסְפָּא בִּידָךְ וּתְהַךְ לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּהּ
26
וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃
Parayı canının arzu ettiği her şeye, sığıra, davara, şaraba, sarhoşluk veren içkiye ve canının istediği her şeye vereceksin; orada Elokim'in Hashem'in önünde yiyecek ve sen ve ev halkın sevineceksiniz.
אונקלוס וְתִתֵּן כַּסְפָּא בְּכֹל דִי יִתִּרְעֵי נַפְשָׁךְ בְּתוֹרֵי וּבְעָנָא וּבַחֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק וּבְכֹל דִי תִשְׁאֲלִנָךְ נַפְשָׁךְ וְתֵיכוּל תַּמָן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתֶחֱדֵי אַתְּ וֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְ
Raşi (3)
בכל אשר תאוה נפשך. כלל:
בבקר ובצאן וביין ובשכר. פרט:
ובכל אשר תשאלך נפשך. חזר וכלל, מה הפרט מפורש ולד, ולדות הארץ, וראוי למאכל אדם וכו' (עירובין כז:):
27
וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃
Kapılarının içindeki Levili'yi bırakmayacaksın; çünkü onun seninle birlikte payı ve mirası yoktur.
אונקלוס וְלֵוָאָה דִי בְקִרְוָיךְ לָא תִשְׁבְּקִנֵהּ אֲרֵי לֵית לֵהּ חֳלָק וְאַחֲסָנָא עִמָךְ
Raşi (2)
והלוי וגו' לא תעזבנו. מליתן לו מעשר ראשון:
כי אין לו חלק ונחלה עמך. יצאו לקט שכחה ופאה והפקר, שאף הוא יש לו חלק עמך בהן כמוך, ואינן חייבין במעשר:
28
מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת־כָּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
Her üç yılın sonunda o yılın ürününün bütün ondalığını çıkaracak ve kapılarının içinde bırakacaksın (maaser ani).
אונקלוס מִסוֹף תְּלַת שְׁנִין תַּפֵק יָת כָּל מַעְשַׂר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא הַהִיא וְתַצְנַע בְּקִרְוָיךְ
Raşi
מקצה שלש שנים. בא ולמד, שאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה ושניה לשמטה, שיבערם מן הבית בשלישית:
29
וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּ֠ר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃
Seninle birlikte payı ve mirası olmayan Levili, kapılarının içindeki yabancı, yetim ve dul gelecek, yiyecek ve doyacaklar; öyle ki Elokim'in Hashem yaptığın elinin bütün işinde seni kutsasın.
אונקלוס וְיֵיתֵי לֵוָאָה אֲרֵי לֵית לֵהּ חֳלָק וְאַחֲסָנָא עִמָךְ וְגִיוֹרָא וְיִתַּמָא וְאַרְמְלָא דִי בְקִרְוָיךְ וְיֵיכְלוּן וְיִשְׂבְּעוּן בְּדִיל דִי יְבָרֵכִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל עוֹבָדֵי יְדָךְ דִי תַעְבֵּד
Raşi (3)
ובא הלוי. ויטול מעשר ראשון:
והגר והיתום. ויטלו מעשר שני שהוא של עני של שנה זו, ולא תאכלנו אתה בירושלים כדרך שנזקקת לאכול מעשר שני של שתי שנים:
ואכלו ושבעו. תן להם כדי שבען, מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן וכו', ואתה מוליך לירושלים מעשר של שנה ראשונה ושנייה שֶׁהִשְׁהֵיתָ, וּמִתְוַדֶּה בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת (דברים כו, יג), כמו שמפורש בכי תכלה לעשר (שם יב):
‹ Önceki bölüm Sonraki bölüm ›