1
וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃
Şinar kralı Amrafel, Elasar kralı Aryoh, Elam kralı Kedorlaomer ve Goyim kralı Tidal'ın günlerinde,
אונקלוס וַהֲוָה בְיוֹמֵי אַמְרָפֶל מַלְכָּא דְבָבֶל אַרְיוֹךְ מַלְכָּא דְאֶלָסָר כְּדָרְלָעוֹמֶר מַלְכָּא דְעֵילָם וְתִדְעָל מַלְכָּא דְעַמְמֵי
Raşi (2)
אמרפל. הוא נמרוד, שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש (עירובין נג:):
מלך גוים. מקום יש ששמו גוים. על שם שנתקבצו שמה מכמה אומות ומקומות, והמליכו איש עליהם, ושמו תדעל. (ב"ר שם):
2
עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃
bunlar Sedom kralı Bera, Amora kralı Birşa, Adma kralı Şinav, Tsevoyim kralı Şemever ve Bela, yani Tsoar kralı ile savaştılar.
אונקלוס סְדָרוּ (נ''א עֲבָדוּ) קְרָבָא עִם בֶּרַע מַלְכָּא דִסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע מַלְכָּא דַעֲמֹרָה שִׁנְאָב מַלְכָּא דְאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מַלְכָּא דִצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְבֶלַּע הִיא צוֹעַר
Raşi (5)
ברע. רע לשמים ורע לבריות (תנחומא):
ברשע. שנתעלה ברשע (שם):
שנאב. שונא אביו שבשמים (שם):
שמאבר. שם אבר לעוף ולקפוץ, ולמרוד בהקב"ה (שם):
בלע. שם העיר:
3
כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃
Bunların hepsi Sidim vadisinde, yani Tuz Denizi'nde birleştiler.
אונקלוס כָּל אִלֵין אִתְכְּנָשׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָא הוּא אֲתַר יַמָא דְמִלְחָא
Raşi (2)
עמק השדים. כך שמו (מדרש אגדה), על שם שהיו בו שדות הרבה (אונקלוס). ומדרש אגדה יש הרבה:
הוא ים המלח. לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח (שם). ומדרש אגדה (ב"ר) אומר, שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו:
4
שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃
On iki yıl Kedorlaomer'e boyun eğmişlerdi; on üçüncü yıl ayaklandılar.
אונקלוס תַּרְתֵּי עַשְׂרֵי שְׁנִין פְּלָחוּ יָת כְּדָרְלָעוֹמֶר וּתְלָת עֶשְׂרֵי שְׁנִין מְרָדוּ
Raşi
שתים עשרה שנה עבדו. חמשה מלכים הללו את כדרלעומר: (ה)
5
וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
On dördüncü yıl Kedorlaomer ve yanındaki krallar gelip Aşterot Karnayim'de Refaimleri, Ham'da Zuzimleri, Şave Kiryatayim'de Emimleri,
אונקלוס וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵי שְׁנִין אֲתָא כְּדָרְלָעֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִמֵהּ וּמְחוֹ יָת גִבָּרַיָא דִי בְעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיָת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיָת אֵמְתָנֵי דִבְשָׁוֵה קִרְיָתָיִם
Raşi (4)
ובארבע עשרה שנה. למרדן (שבת יא. — ב"ר):
בא כדרלעומר. לפי שהוא היה בעל המעשה, נכנס בעובי הקורה (ב"ר):
והמלכים וגו'. אלו שלשה מלכים:
הזוזים. הם זמזומים (דברים ב, כ):
6
וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃
Seir dağlarında Horileri çölün kenarındaki El Paran'a kadar yendiler.
אונקלוס וְיָת חוֹרָאֵי דִי בְּטוּרְהוֹן דְשֵׂעִיר עַד מֵישַׁר פָּארָן דִסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא
Raşi (3)
בהררם. בהר שלהם:
איל פארן. כתרגומו מישר. ואומר אני, שאין איל לשון מישור, אלא מישור של פארן איל שמו, ושל ממרא אלוני שמו (יג, יח), ושל ירדן ככר שמו (יג, יא), ושל שטים אבל שמו, אבל השטים (במדבר לג, מט), וכן בַּעַל גָּד (יהושע יא, יז) בעל שמו, וכולן מתורגמין מישר, וכל אחד שמו עליו:
על המדבר. אצל המדבר, כמו וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה (במדבר ב, כ):
7
וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
Sonra geri dönüp Ein Mişpat'a, yani Kadeş'e geldiler; Amaleklilerin bütün topraklarını ve Hatsatson Tamar'da oturan Emorileri de yendiler.
אונקלוס וְתָבוּ וַאֲתוּ לְמֵישַׁר פִּלּוּג דִינָא הִיא רְקָם וּמְחוֹ יָת כָּל חֲקַל עֲמַלְקָאָה וְאַף יָת אֱמוֹרָאָה דְיָתֵיב בְּעֵין גֶּדִי
Raşi (3)
עין משפט הוא קדש. על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין, והם מי מריבה (תנחומא). ואונקלוס תרגמו כפשוטו, מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט:
שדה העמלקי. עדיין לא נולד עמלק, ונקרא על שם העתיד (שם — וב"ר):
בחצצן תמר. הוא עין גדי (אונקלוס), מקרא מלא (בדברי הימים־ב כ, ב) ביהושפט:
8
וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃
Sedom kralı, Amora kralı, Adma kralı, Tsevoyim kralı ve Bela, yani Tsoar kralı çıkıp Sidim vadisinde onlara karşı savaş düzeni aldılar;
אונקלוס וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם וּמַלְכָּא דַעֲמוֹרָה וּמַלְכָּא דְאַדְמָה וּמַלְכָּא דִצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְבֶלַע הִיא צוֹעַר וְסַדָרוּ עִמְהוֹן קְרָבָא בְּמֵישַׁר חַקְלַיָא
9
אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃
Elam kralı Kedorlaomer'e, Goyim kralı Tidal'a, Şinar kralı Amrafel'e ve Elasar kralı Aryoh'a karşı: dört krala karşı beş kral.
אונקלוס עִם כְּדָרְלָעֹמֶר מַלְכָּא דְעֵילָם וְתִדְעָל מַלְכָּא דְעַמְמִין וְאַמְרָפֶל מַלְכָּא דְבָבֶל וְאַרְיוֹךְ מַלְכָּא דְאֶלָסָר אַרְבְּעָה מַלְכִין לָקֳבֵיל חַמְשָׁא
Raşi
ארבעה מלכים וגו'. ואף על פי כן נצחו המועטים, להודיעך שגבורים היו, ואף על פי כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם:
10
וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃
Sidim vadisi zift kuyularıyla doluydu. Sedom ve Amora kralları kaçarken oraya düştüler; geri kalanlar dağa kaçtı.
אונקלוס וּמֵישַׁר חַקְלַיָא בֵּירִין בֵּירִין מַסְקַן חֵימָרָא וַעֲרָקוּ מַלְכָּא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּנְפָלוּ תַמָן וּדְאִשְׁתָּאֲרוּ לְטוּרָא עֲרָקוּ
Raşi (2)
בארת בארת חמר. בארות הרבה היו שם, שנוטלים משם אדמה לטיט של בנין (ב"ר). ומדרש אגדה (שם), שהיה הטיט מוגבל (מגובל) בהם, ונעשה נס למלך סדום שיצא משם, לפי שהיו באומות מקצתן שלא היו מאמינין שניצול אברהם מאור כשדים מכבשן האש, וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע (ב"ר מב, ז):
הרה נסו. להר נסו, הרה כמו להר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה (יבמות יג:). ויש חילוק בין הרה לההרה שה"א שבסוף התיבה עומדת במקום למ"ד שבראשה, אבל (ס"א זו) אינה עומדת במקום למ"ד, ונקודה (ס"א לנקוד) פתח תחתיה, והרי הרה כמו להר, או כמו אל הר, ואינו מפרש לאיזה הר, אלא שכל אחד נָס באשר מצא הר תחלה. וכשהוא נותן ה"א בראשה לכתוב ההרהאו המדברה, פתרונו כמו אל ההר או כמו לההר (להר), ומשמע לאותו הר הידוע ומפורש בפרשה:
11
וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃
Sedom ve Amora'nın bütün mallarını ve bütün yiyeceklerini alıp gittiler.
אונקלוס וּשְׁבוֹ יָת כָּל קִנְיָנָא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְיָת כָּל מֵיכָלְהוֹן וַאֲזָלוּ
12
וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃
Sedom'da oturan, Avram'ın kardeşinin oğlu Lot'u da malıyla birlikte alıp gittiler.
אונקלוס וּשְׁבוֹ יָת לוֹט וְיָת קִנְיָנֵהּ בַּר אַחוּהִי דְאַבְרָם וַאֲזָלוּ וְהוּא יָתֵיב בִּסְדוֹם
Raşi
והוא יושב בסדום. מי גרם לו זאת, ישיבתו בסדום (ב"ר):
13
וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃
Kaçıp kurtulan biri gelip İvri Avram'a haber verdi. Avram, Eşkol ile Aner'in kardeşi Emori Mamre'nin meşelikleri yanında oturuyordu; bunlar Avram'ın antlaşma ortaklarıydı.
אונקלוס וַאֲתָא מְשֵׁיזָבָא וְחַוִּי לְאַבְרָם עִבְרָאָה וְהוּא שָׁרֵי בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אֲחוּהִי דְאֶשְׁכּוֹל וַאֲחוּהִי דְעָנֵר וְאִינוּן אֱנָשֵׁי קְיָמֵהּ דְאַבְרָם
Raşi (3)
ויבא הפליט. לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (דברים ג, יא), וזהו נשאר, שלא הרגוהו אמרפל וחביריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים. תנחומא (חקת כה). ומדרש בראשית רבה (מב, ח), זה עוג שפלט מדור המבול (נדה סא. — יוב"ע), וזהו מיתר הרפאים, שנאמר (ו, ד) הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ וגו', ומתכוין שיֵהָרֵג אברם וישא את שרה (ב"ר):
העברי. שבא מעבר הנהר. (ב"ר שם):
בעלי ברית אברם. שכרתו עמו ברית (ב"ר) (ס"א, דבר אחר שהשיאו לו עצה על המילה (ב"ר) כמו שמפורש במקום אחר):
14
וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃
Avram kardeşinin tutsak alındığını duyunca evinde doğmuş, eğitilmiş üç yüz on sekiz adamını silahlandırıp Dan'a kadar düşmanı kovaladı.
אונקלוס וּשְׁמַע אַבְרָם אֲרֵי אִשְׁתְּבִי אֲחוּהִי וְזָרֵיז יָת עוּלֵמוֹהִי יְלִידֵי בֵיתֵהּ תְּלַת מְאָה וְתַמְנֵי עֲסַר וּרְדַף עַד דָן
Raşi (4)
וירק. כתרגומו וזריז, וכן וַהֲרִיקוֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב (ויקרא כו, לג), אזדיין בחרבי עליכם, וכן אָרִיק חַרְבִּי (שמות טו, ט), וכן וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר (תהלים לה, ג) (פס"ז):
חניכיו. חנכו כתיב (ס"א קרי), זה אליעזר (פס"ז) שחנכו למצות, והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן חֲנוֹךְ לַנַּעַר (משלי כב, ו), חֲנֻכַּת הַמִזְבֵּחַ (במדבר ז, יא), חֲנֻכַּת הַבַּיִת (תהלים ל, א), ובלע"ז קורין לו אינצניי"ר וברש"י כ"י אישטרייני"ר:
שמונה עשר וגו'. רבותינו אמרו (נדרים לב.) אליעזר לבדו היה, והוא מנין גימטריא של שמו:
עד דן. שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל (סנהדרין צו.):
15
וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃
Gece kendisi ve kölelerini bölüklere ayırarak onlara saldırdı, onları yendi ve Dameşek'in kuzeyindeki Hova'ya kadar kovaladı.
אונקלוס וְאִתְפְּלֵג עֲלֵיהוֹן לֵילְיָא הוּא וְעַבְדוֹהִי וּמְחוֹנוּן וּרְדָפִנוּן עַד חוֹבָא דִי מִצִפּוּנָא לְדַמָשֶׂק
Raşi (3)
ויחלק עליהם. לפי פשוטו סרס המקרא, ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה, כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחים זה לכאן וזה לכאן:
לילה. כלומר אחר שחשכה לא נמנע מלרדפם. ומדרש אגדה (ב"ר), שנחלק הלילה, ובחצות הראשון נעשה לו נס, חציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים:
עד חובה. אין מקום ששמו חובה, ודן קורא חובה, על שם עבודת אלילים שעתידה להיות שם (תנחומא):
16
וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃
Bütün malları geri getirdi; kardeşi Lot'u ve malını, kadınları ve halkı da geri getirdi.
אונקלוס וַאֲתֵיב יָת כָּל קִנְיָנָא וְאַף יָת לוֹט בַּר אֲחוּהִי וְקִנְיָנֵהּ אֲתֵיב וְאַף יָת נְשַׁיָא וְיָת עַמָא
17
וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃
Avram, Kedorlaomer'i ve yanındaki kralları yenip döndükten sonra Sedom kralı onu karşılamak için Şave vadisine, yani Kral Vadisi'ne çıktı.
אונקלוס וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם לְקַדָמוּתֵה בָּתַר דְתָב מִלְמִמְחֵי יָת כְּדָרְלָעוֹמֶר וְיָת מַלְכַיָא דִי עִמֵהּ לְמֵישַׁר מַפְנָא הוּא אֲתַר בֵּית רֵיסָא דְמַלְכָּא
Raşi (2)
עמק שוה. כך שמו, ותרגומו למישר מפנא, פנוי מאילנות ומכל מכשול:
עמק המלך. בית ריסא דמלכא (אונקלוס), בית ריס אחד, שהוא שלשים קנים (פייט שקלים אז ראית), שהיה מיוחד למלך לצחק שם. ומדרש אגדה (ב"ר), עמק שהושוו שם כל האומות, והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלהים ולקצין:
18
וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
Şalem kralı Malkitsedek ekmek ve şarap çıkardı; o, Yüce Kel'in (Kel Elyon) kohenıydı.
אונקלוס וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם אַפֵּיק לְחֵם וַחֲמָר וְהוּא מְשַׁמֵשׁ קֳדָם אֵל עִלָאָה
Raşi (2)
ומלכי צדק. מדרש אגדה הוא שם בן נח (נדרים לב: — ב"ר):
לחם ויין. כך עושים ליגיעי מלחמה, והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומדרש אגדה, רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו (ב"ר מד, ז):
19
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
Avram'ı kutsadı ve şöyle dedi: "Gökleri ve yeri yaratan Yüce Kel, Avram'ı kutsasın.
אונקלוס וּבָרְכֵיהּ וַאֲמָר בְּרִיךְ אַבְרָם לְאֵל עִלָאָה דְקִנְיָנֵהּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא
Raşi
קנה שמים וארץ. כמו עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (תהלים קמו, ו), על ידי עשייתן קנאן להיות שלו:
20
וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
Düşmanlarını eline teslim eden Yüce Kel mübarek olsun." Avram da ona her şeyin onda birini verdi.
אונקלוס וּבְרִיךְ אֵל עִלָאָה דִמְסַר סָנְאָיךְ בִּידָךְ וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַשְׂרָא מִכֹּלָא
Raşi (2)
אשר מגן. אשר הסגיר, וכן אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל (הושע יא, ח):
ויתן לו. אברם (יוב"ע), מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן:
21
וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃
Sedom kralı Avram'a, "İnsanları bana ver, malları sen al" dedi.
אונקלוס וַאֲמַר מַלְכָּא דִסְדוֹם לְאַבְרָם הַב לִי נַפְשָׁתָא וְקִנְיָנָא (סַב) דְבַר לָךְ
Raşi
תן לי הנפש. (הגופים) מן השבי שלי שהצלת, החזר לי הגופים לבדם:
22
וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
Avram Sedom kralına şöyle dedi: "Gökleri ve yeri yaratan Yüce Kel Hashem'e elimi kaldırıp ant içerim ki,
אונקלוס וַאֲמַר אַבְרָם לְמַלְכָּא דִסְדוֹם אֲרֵמִית יְדַי בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ אֵל עִלָאָה דְקִנְיָנֵהּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא
Raşi
הרמתי ידי. לשון שבועה (ב"ר), מרים אני את ידי לאל עליון, וכן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי (בראשית כב, טז), נשבע אני, וכן נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי (שם כג, יג), נותן אני לך כסף השדה וקחהו ממני:
23
אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃
senin olan hiçbir şeyden bir iplik ya da bir çarık bağı bile almayacağım; 'Avram'ı ben zengin ettim' demeyesin.
אונקלוס אִם מִחוּטָא וְעַד עַרְקַת מְסָנָא וְאִם אֶסַב מִכָּל דִי לָךְ וְלָא תֵימַר אֲנָא אַעְתָּרִית יָת אַבְרָם
Raşi (3)
אם מחוט ועד שרוך נעל. אעכב לעצמי מן השבי:
ואם אקח מכל אשר לך. ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך, לא אקח:
ולא תאמר וגו'. שהקב"ה הבטיחני לעשרני, שנאמר וַאֲבָרֶכְךָ וגו' (יב, ב):
24
בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃
Benim için hiçbir şey yok; yalnızca gençlerin yediği ve benimle gelen adamların, Aner, Eşkol ve Mamre'nin payı; onlar paylarını alsınlar."
אונקלוס לְחוֹד (בַּר) מִדִאֲכָלוּ עוּלֵמַיָא וְחָלָק גֻבְרַיָא דִי אֲזָלוּ עִמִי עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא אִינוּן יְקַבְּלוּן חַלָקְהוֹן
Raşi
הנערים. עבדי אשר הלכו אתי, ועוד ענר אשכול וממרא וגו', ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה, שנאמר (טו) הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם, וענר וחביריו ישבו על הכלים לשמור, אפלו הכי הם יקחו חלקם, וממנו למד דוד, שאמר כְּחֵלֶק הַיֹרֵד בַמִלְחָמָהוּכְחֵלֵק הַיוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָו יַחֲלֹקוּ (שמואל־א ל, כד), ולכך נאמר וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂימֶהָ לְחֹק וּמִשְׁפָּט (שם פסוק כה), לא נאמר והלאה, לפי שכבר נתן החוק בימי אברהם (ב"ר):
‹ Önceki bölüm Sonraki bölüm ›